מתוך המסע האישי שלי אל ההריון והלידה, גיליתי עד כמה אישה זקוקה למרחב בטוח שבו היא יכולה פשוט להיות.

להיות עם כל מה שעולה, עם כל מה שחי בה.

ההבנה הזאת מלווה אותי מאז בכל ליווי.

את הלמידה שלי על לידות, על אפשרויות לידה, על המשמעות של לשאול, לגלות, לבחור, למדתי במהלך שנותיי כשעבדתי עם ילדים.
רוב חיי הבוגרים עבדתי עם ילדים, בגנים, בייביסיטר, אופר, טיפול בעזרת כלבים, עוד.
ככל שנחשפתי ליותר ילדים, ליותר משפחות, ככה שמעתי יותר ויותר סיפורים על לידות שונות.
כששמעתי לראשונה על נשים שמדברות על לידה טבעית ועל לידות בית-מודה שחשבתי שהן איבדו את זה.
לאורך השנים, נחשפתי ליותר ויותר סיפורים על לידות טבעיות מופלאות! נשים שחוו לידות טובות ומעצימות.
והיה לי ברור שככה אני רוצה ללדת.
הלידה הטבעית הייתה האידיאל, אבל לא המטרה.
החוויה החיובית והמעצימה ששמעתי מאותן נשים, את זה רציתי.
כשנכנסתי להריון קראתי ושאלתי ולמדתי כל דבר שיכלתי כדי להגשים את הלידה שלי כפי שחלמתי עליה.
הרצונות שלי והדרך שלי בהתחלה נראו לסובבים אותי מפחידה ובעיני חלק אפילו מסוכנת.
אבל עם הידע שאספתי, התהליכים שעשיתי, ההכנה שעברתי, יכלתי לתת להם מידע שירגיע גם אותם ויאפשר להם לתמוך ולהיות איתי בבחירות שלי.

אני ובן הזוג שלי עברנו הכנה ללידה שהייתה מתנה לחיים, הקורס שעשינו, הדולה והמיילדת שליוו אותנו, נשים נוספות ומדהימות שסבבו אותנו לכל אורך תקופת ההריון והפכו את המסע הזה למחזק ומופלא!
וביום הלידה של עומרי, כל החלקים פשוט התחברו לריקוד לידה מדהים שאני רק יכולה להודות עליו.

ריקוד שבו הרגשתי עטופה, מחוברת ובטוחה בדרך שבחרתי.